יום רביעי, 7 בספטמבר 2011


היה אצלי בדירה לארוחת ערב מוקדמת מישהו,לפני כמה לילות. חצי בקבוק יין פתח עוד בקבוק, שהוריד אותנו לסופר שמתחת לדירה שלי לקנות עוד אחד.

אני אישית איבדתי את זה. שיכורה לחלוטין. חצי מהדברים שאמרתי אני לא זוכרת, לגבי החצי השני אני לא בטוחה, ואולי עדיף ככה.

בשלב כלשהו התמוטטתי על המיטה. בשמלה ובקרדיגן. ברור שהפלרטטן הזה חשב שהוא הולך להינות הלילה. אני ידעתי שמצפה לי לילה של לשבת באמבטיה ולהקיא בקבוק וחצי יין אדום, וקצת שוקולד קינדר.

שלחתי אותו באלגנטיות הביתה, נעלתי בקושי את הדלת אחריו ונפלתי למיטה.

במשך הלילה קמתי להקיא כמובן, אבל נרדמתי שוב כמו ילדה גדולה, ושיכורה.

קמתי בבוקר לעבודה עם ראש כואב וטעם מר בפה. מצאתי נעל אחת שלי על אדן החלון, את הבגדים שלי על הרצפה, את הכלים בכיור ואת המאפרה מרוקנת.

מאוד ריגש אותי שהוא פינה את הכלים.
 עוד יותר ריגש אותי שהוא רוקן את המאפרה שהבדלים כבר נשפכו ממנה החוצה.
אני חושבת כמה המצב לא טוב, כשמרגש אותי שבנים מרוקנים לי את המאפרה בבית כשאני שתויה מדי בשביל לדעת מה השם שלי.




תגובה 1:

  1. נראה שאת בדיוק במצב הרוח הנכון לפריז.
    הלוואי שהעיר תגשים את חלומותיך. זה אפשרי, אם רק תעזרי לה קצת. בהצלחה.

    השבמחק